יוגה של האכילה
הזנה טבעית, מֵעבר לדיאטות ולאמיתות מוחלטות
פרק 9 - לגלות את התזונה הנכונה.
ברגע שבו תבטחו בעצמכם, אז תדעו כיצד לחיות.
- יוהאן וולפגנג פון גתה
היזהרו בקריאת ספרי בריאות. אתם עלולים למות משגיאת דפוס.
- מרק טווין
כאשר אנשים לוקחים אחריות על הבריאות שלהם ומתחילים לחקור תפיסות תזונתיות שונות, הם לרוב מגיעים לכדי בלבול גדול. ישנן מאות דיאטות אפשריות, כל אחת עם היגיון משכנע משלה. ישנן דיאטות המבוססות על דת, מוסר, שיטות רפואיות, אנתרופולוגיה, ניקויים, עונות השנה, סוג הדם. אפשר לבחור להיות צמחוני, טבעוני, ואפילו לאכול פירות בלבד. ניתן לאמץ תזונה מיקרו-ביוטית, תזונה של מזון נא, או דיאטה פליאוליתית. אפשר לצמצם את צריכת השומנים, או הפחמימות, או החלבונים. אפשר לבסס את התזונה על הרפואה הסינית או האיורוודית. לכל אחת מהשיטות הללו ישנם חסידים נלהבים ומשכנעים אשר הפיקו מהן תועלת – לרוב אני נוטה להאמין לזו שעליה אני קורא באותו הרגע!
הבעיה היא שרוב השיטות הללו סותרות אחת את השנייה. למעשה קשה למצוא דבר מאכל שאין עליו איסור בשיטת תזונה כלשהי. אז למי עלינו להאמין?
למרבה המזל, לכלי הפשוט של הנאה מלאה מכל טעימה של מזון יש את היכולת לפתור כל שאלה בנוגע לתזונה ולבחירת מזון. בסופו של דבר הסמכות היחידה היא גופכם שלכם.
הגוף הוא נבון, אך בכדי לזכות בגישה אל התבונה הזו צריך לתקשר עם הגוף. קודם כל באמצעות תשומת-לב אל המזון בזמן האכילה, בכדי שהגוף ידע מה נכנס אליו. (כאשר תשומת הלב שלכם נמצאת במקום אחר, כאשר אתם אוכלים באופן מכאני, הגוף לא יכול לחוש ולהסתגל אל האוכל.) המרכיב השני בתקשורת עם הגוף הוא ההקשבה לתגובות של הגוף אל המזונות שאתם מספקים לו.
כפי שציינתי קודם, כאשר אנו טועמים ולועסים בתשומת-לב אנו מגלים טעמים חדשים, חלקם מענגים וחלקם לא נעימים. ייתכן ותגלו כי חלק מהמאכלים שאתם אוהבים הם למעשה לא כל כך טעימים לכם. זוהי תחילת הדרך לגילוי המסרים מגופכם בנוגע למזון. כל שנותר הוא לבטוח במסרים הללו.
אכילה מודעת וקשובה היא כלי מהימן, אך היא דורשת אמון ואומץ. אנו מופגזים ללא הרף במסרים מהתקשורת ולצערנו גם מהממסד הרפואי, הטוענים שלא ניתן לבטוח בגוף שלנו, שאנו קורבנות כמעט חסרי-אונים של תקלות שרירותיות בגוף, תקלות המצריכות סיוע של מומחה לשם תיקונן; שמזונות מכילים אויבים בלתי-נראים לצד חברים מועילים בשם ויטמינים, שגם הם בלתי-ניתנים לזיהוי; שעלינו רק לעשות מה שאומרים לנו, לצרוך 800 מיליגרם מזה ועוד 50 מיקרוגרם מזה, להימנע מהמזון האחד ולאכול יותר מהשני, לעמוד בהמלצות הצריכה היומית מתוך הרשימה של מאן דהוא. המצב המזעזע של הבריאות הציבורית מעיד על הבעייתיות שבהמלצות התזונה המקובלות, אשר כמעט וניתן לעמוד בהן במלואן באמצעות אכילת קערה של דגני-בוקר מועשרים. גם הרבה מהדיאטות האלטרנטיביות אינן בהכרח מועילות יותר, בהסתמכן על דוגמות ולא על הסמכות הבסיסית של הגוף עצמו.
כאשר אנו שומרים על תשומת לב קשובה אל האוכל שלנו, אנו נחשפים לשכבה אחר שכבה של תחושות, הן בפה בזמן האכילה והן בגוף כולו במשך שעות לאחר מכן. בתור מתחילים בתרגול היוגה של האכילה, ייתכן ונשים לב רק לתחושות הגסות יותר, לטעמים המרכזיים והדומיננטיים של המזון, ולהשפעות הדרמטיות ביותר על הגוף. אך ככל שנמשיך בתרגול הרגישות שלנו תתפתח. נגלה כיצד מאכלים שונים מתחברים אל המצב הרגשי שלנו, אל השעה ביום, אל מזג האוויר ואל מאכלים אחרים. בסופו של דבר החושים והתחושות שלנו יוכלו לספק לנו כמעט את כל המידע האפשרי בנוגע למזון מסוים. כל ההקשרים הקרמתיים מוצפנים בתוך המזון ונגישים לגוף שלנו באמצעות החושים. זה אולי יישמע מופלא, אך ניתן להבחין באמצעות חוש הטעם בלבד בין עוף מלול טבעי או מלול תעשייתי, בין בננה אורגנית לבננה מגידול קונבנציונלי, בין תפוח מקומי לתפוח שגודל ושונע ממרחק, בין עגבנייה שנקטפה בידי אדם יקר לעגבנייה שנקטפה בידי אדם זר, בין מלון שנרכש למלון שניתן במתנה, בין קערת מרק שבושלה במיקרוגל, באמצעות חשמל או באמצעות גז. אני אומר "באמצעות חוש הטעם בלבד", אך בשלב של רגישות מתקדמת חוש הטעם הוא לא סתם חוש הטעם, הוא נעשה לחלון לאינטואיציה. אם כל זה נשמע לכם בלתי סביר, תחשבו על מומחי יין צרפתים שיכולים להבחין מתוך לגימה קטנה של יין מהו הזן, אזור הגידול ושנת הגידול של הענבים, ואפילו יכולים לדעת אם הם גדלו באזור שמשי או מוצל.
פעמים רבות המידע שנקבל מהגוף שלנו עלול לעמוד בסתירה לאמונות מקובלות בנוגע למה בריא או לא, מה נכון או ראוי. במצבים כאלו האמון שלנו עומד במבחן. אך הגוף הוא נבון ויש תועלת רבה בהקשבה אליו.
הגוף יימשך קודם כל למאכלים העונים על צרכיו הדחופים ביותר. גוף מורעב יתאווה לכל דבר שהוא, אפילו בשר רקוב, בכדי למלא את הצורך הבסיסי בקלוריות. ככל שהצרכים הגסים יותר מסופקים, משיכה וסלידה ברמה מעודנת יותר יעלו לפני השטח. בשנות העשרים המאוחרות שלי, אחרי תקופה ארוכה של תזונה כמעט-טבעונית המשולבת עם מחסור גדול בהזנה פנימית, הגוף שלי התאווה בחוזקה למזונות מן החי, תאווה אשר בתחילה התכחשתי אליה בבושה. כאשר בסופו של דבר אפשרתי לעצמי לאכול בשר הוצפתי בגלים עוצמתיים של עונג ותחושת רווחה. בסופו של דבר, כאשר השלמתי את הצורך המצטבר של הגוף שלי בחלבון מן החי ובעיקר בשומן מן החי, גיליתי שלפעמים כשאכלתי בשר, בעיקר עוף שגודל באופן תעשייתי, היה לזה סירחון מסוים; כאשר אכלתי בתשומת-לב, זה בעצם לא היה כל-כך טעים.
כאשר תקשיבו לגופכם, הגוף ידריך אתכם אל הדיאטה הנכונה עבורכם. אולי הדיאטה הזו תהלום את אחת מן התפישות התזונתיות המקובלות, ואולי לא. כאשר תבחינו בדפוס מסוים, ספרים על תזונה יכולים להיות לעזר בגילוי של אפשרויות אכילה חדשות. תוכלו גם לנסות דרך מסוימת לזמן מה ולראות איך זה מרגיש עבורכם. בואו נהיה מציאותיים: אם התרגלתם לאורך שנים שלא לסמוך או להתעלם מהמסרים של גופכם, לא תוכלו לצפות כעת לרגישות מידית לכל צרכי הגוף. רגישות ואמון צריכים להיבנות בסבלנות ולאורך זמן. עם תחילת התרגול של היוגה של האכילה סביר כי תחוו כמה גילויים דרמטיים בנוגע למזון ולהזנה, אך לעיתים גם תהיו מבולבלים. מידע על תזונה המתבסס על תפישה תזונתית מסוימת יכול להיות לעזר כאשר אינכם מבחינים במסר ברור מגופכם. אך שימו לב. אני מאמין כי כמה מן העקרונות הבסיסיים ביותר של תפישת התזונה המקובלת (במיוחד בנוגע לשומנים) הם פשוט לא נכונים בעבור מרבית האנשים; וכל דיאטה בעולם תהיה לא נכונה בעבור חלק מן האנשים בחלק מן הזמן.
בכל דרך בה תבחרו, אנא אל תהיו דוגמטיים. לעיתים קרובות אנשים מרגישים מצוין עם דיאטה מיוחדת מסוימת לזמן מה, אבל אז הצרכים שלהם משתנים. היזהרו במיוחד בדיאטות של ניקוי כגון טבעונות, אכילת מזון נא או תזונה מיקרו-ביוטית, אשר פעמים רבות מביאות לתוצאות מצוינות בטווח הקצר, אך לא בהכרח תומכות בשלבי הבנייה של הגוף. גם אם החסידים של תפישה תזונתית מסוימת משכנעים והגיוניים, לעולם אל תוותרו על הסמכות העליונה של גופכם.
הגוף זקוק לשינויים. לעיתים מתחת לדפוס מחלה אחד מתחבאים דפוסי מחלה נוספים, הממתינים לזמן שבו תהיו בריאים מספיק בכדי שהם יוכלו לבוא לידי ביטוי. חישבו על גופכם בתור אמצעי המעביר אתכם משלב אחד בחיים לבא אחריו. אם תדבקו באופן דוגמטי בדיאטה מסוימת, גם אם היא הייתה מושלמת בעבור שלב חיים מסוים, אתם עלולים למנוע מגופכם את חומרי הגלם הדרושים לו בעבור המשך תהליך השינוי.
עד לרגע זה הפחתתי באופן עקבי מערכו של כוח הרצון בתור סוכן לשינוי תזונתי. אך למעשה יש לכוח הרצון תפקיד מועיל. (זכרו, השימוש הנכון בכוח הרצון הוא "בכדי להטמיע את התבונה ואת התובנות שלנו בזמנים פחות בהירים.") באופן מעשי, כמה שלא נשתדל, יהיו פעמים רבות שבהן לא נהיה קשובים למסרים של הגוף. אולי יהיה זה כשאנחנו ממהרים, שקועים באירוע חברתי או טרודים רגשית. בזמנים שכאלו טוב להיות ערוכים מראש עם חוקים תזונתיים שעליהם אנו שומרים באופן ממושמע. את החוקים האלו כדאי לגבש בזמנים שבהם אנו חווים מסרים ברורים מהגוף. גבשו את החוקים כשאינכם זקוקים להם, ויישמו אותם כשיש בהם צורך. בסופו של דבר הם יהפכו לטבע שני. לדוגמה, אני נמנע לחלוטין ממזונות ארוזים המכילים שמנים מוקשים, למרות שלא תמיד אני חש באופן ישיר את הבעייתיות במאכלים האלו, במיוחד כשהשמנים המוקשים מופיעים בכמות קטנה. ברגע של בהירות הרגשתי את הטעם המגעיל של הרכיב הזה, אז החלטתי לקבוע לעצמי חוק.
אל תחקקו את החוקים שלכם באבן. "סימפוניית התדרים" שלכם איננה ספר תווים מוגמר וקבוע מראש, אלא יצירה מתמשכת המשתנה ומתפתחת עם הזמן, עם מנגינות ונושאים שונים הנכנסים ויוצאים מפרק לפרק. ייתכן ותחוו שלבים בחייכם שבהם התזונה המתאימה עבורכם תהיה שונה באופן דרמטי. אתם עלולים למשל לחוות תקופה של נסיגה או התכנסות בטרם שינוי גדול בחייכם, ותמצאו את עצמכם נמשכים למזונות פשוטים מן הצומח ולצומות. כאשר תהיו מוכנים לצלול שוב באופן מלא אל תוך החיים, ייתכן והגוף שלכם יבקש תזונה אחרת. אל תפחדו לשחרר דיאטה מסוימת כשהיא כבר איננה משרתת אתכם.
הטלת ספק בחוקים תזונתיים היא הרגל טוב, גם אם אלו חוקים שגיבשתם בעצמכם ברגעי בהירות. צרכים וטעמים משתנים. בתנאים מסוימים גם החומרים המזיקים ביותר יכולים להועיל. למשל, סוכר לבן טהור שימש כתרופה בכמויות קטנות ביפן ובהודו העתיקות. מדי פעם תטעמו בתשומת לב משהו שהחלטתם מזמן שהוא לא טוב לכם. המנהג הזה שומר על יושר ומונע את המדרון החלקלק אל דוגמטיות תזונתית.
המשך לפרק הבא