יוגה של האכילה

הקדמה

​

אם אתם דומים למרבית האנשים, בשלב כלשהו בחייכם תחליטו לשפר את התזונה שלכם. אולי זה יקרה בהשראת משבר בריאותי, התעוררות רוחנית או מערכת יחסים חדשה, שיובילו אתכם להחלטה לאכול בצורה בריאה יותר או מוסרית יותר.

לרוע המזל, במוקדם או במאוחר תגלו שהדרך ל"שיפור התזונה" איננה מובנת מאליה כפי שאולי חשבתם. אם תקנו ספר כלשהו בנושא תזונה או דיאטה, תמצאו בו המון עצות משכנעות בנוגע למה עליכם לאכול או לא לאכול. אם תבחרו בספר אחר תגלו עצות משכנעות באותה המידה, אך בכיוון הפוך לחלוטין. אז מה עושים?

ספר אחד עלול לשבח את נפלאות הסויה, ואילו ספר אחר יזהיר אותנו מפני סכנותיה. ספר אחד יקדם דיאטה המורכבת בעיקר ממזון נא, העשיר בחיוּת ובאנזימים, ובספר אחר ימליצו לנו להגביל את צריכת המזון הנא בכדי שלא לצנן את אש העיכול. ספר אחד יכריז על הדבש כעל מזון-על, ובספר השני יאמרו לנו שהדבש מזיק כמו כל סוכר אחר. רוב ספרי התזונה ייעצו לנו להגביל את צריכת השומן שלנו, במיוחד שומן רווי. אך ישנו מיעוט הולך וגדל הסובר שלמעשה שומן טבעי מן החי הוא בריא לנו. ישנם ברי-סמכא הטוענים כי תוספי תזונה הם הכרחיים לבריאות טובה, ואילו אחרים יאמרו שהתוספים בסך הכל מספקים לנו "שתן יקר". פילוסופיה אחת תספר על דיאטה המבוססת על סוג הדם, אחרת על הטיפוס האיורוודי, או על האלמנט הסיני. ישנן גישות מוסריות המבוססות על צמחונות, אחרות על מקומיות, או על התייחסות לסוגיה חברתית או סביבתית מסוימת.

ישנן אינספור דוגמאות. שוחר הבריאות האומלל ניצב בפני סבך מבלבל של עצות סותרות, כולן מפי מקורות סמכותיים. האם ישנה דיאטה אחת מביניהן המייצגת את בשורת הבריאות האמיתית – אם רק נבחר נכון נזכה להיוושע, אך אם נבחר לא נכון נרד השאולה? ואם זהו המצב, כיצד נזהה את דיאטת האמת מבין מאות הדיאטות האחרות המוצעות לנו? הייתכן שכולן נכונות, על אף הסתירות הבולטות ביניהן? או אולי אף אחת מהן לא נכונה.

אל מול הדילמה הזו, אחרי עשור של התנסויות ושל חקירה תזונתית, החלטתי לנסות משהו אחר. במקום לסמוך על סמכות חיצונית כלשהי, החלטתי לסמוך על הגוף שלי –בכל כיוון אליו יוביל אותי. ההחלטה הזו פתחה בפניי מחוזות חדשים של הבנה ושל גילוי: בנוגע לפוטנציאל הלא מנוצל של הגוף ושל החושים, בנוגע לקשר שבין אופן האכילה שלנו והאופן שבו אנחנו נוכחים בעולם, ובנוגע להיבטים הרוחניים של העצמי הגשמי שלנו. והכי חשוב – התרגול שלי, שאותו אני מכנה "היוגה של האכילה", שיחרר אותי בפעם הראשונה אל הנאה בלתי מרוסנת מתענוגות האוכל, ובמקביל הוביל להתגברות החיוניות והבריאות הפיזית והנפשית שלי.

אני משתמש במילה "יוגה" במובן רחב מאוד, כשהכוונה היא לתרגול אשר מקרב אותנו לאחדות או לשלמות. יש להבחין בין היוגה של האכילה שאני מתאר כאן לבין "דיאטות יוגיות" המוצגות בספרים פופולאריים על האטה יוגה. אני לא הולך להגיד לכם מה לאכול ומה לא לאכול.

הספר הזה, אם כן, הוא לא ספר דיאטות וגם לא ספר על תזונה. יש כמובן ערך בספרים כאלו, אך אין להתייחס אליהם כאל סמכות מוחלטת, אפילו אם הם מייצגים גישה מדעית. המטרה של הספר הזה היא להכיר לכם הקוראים סמכות גבוהה יותר: הגוף שלכם. אבל למה לסמוך על הגוף שלנו כשנדמה שפעמים כה רבות הוא מוליך אותנו שולל? ואיך אפשר לפענח מה הגוף שלנו אומר לנו? השאלות הללו ילוו אותנו בחקירת הפילוסופיה והתרגול של היוגה של האכילה.